משכיל לדוד, שמות כ״ב:ד׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 כי יבער את בעירה ובער כלם ל׳ בהמה וכו׳ אני בער ולא אדע מאי קאמר מר דבשלמא כי יבער היא ל׳ בהמה דפי׳ יוליך בהמתו. ואת בעירה נמי רוצה לומר ושלח את בהמתו. אבל וביער הוא עצמו פי׳ בשם רבותינו שהוא נזקי השן האוכלת ומבערתו וכן אמרו בגמ׳ ובער זה השן וכה״א כאשר יבער הגלל א״כ אינו ל׳ בהמה אלא לשון ביעור וכליון ולא ידעתי למה לא העירו בזה המפ׳ ז״ל:
2 בשדה אחר של איש וכו׳ דא״לכ הול״ל בשדה בי״ת שב״א וכמ״ש הרא״ם ודלא כמ״ש הש״ח בשם מהרש״ל לפי ששדה לשון נקבה ואחר ל׳ זכר דאדרבא שדה לשון זכר כנר׳ מכמה מקומות כריח שדה אשר ברכו ושדה מגרש עריהם לא ימכר וביחזקאל אל שדה טוב ובמשלי זממה שדה ותקחהו והרב רצה ללמוד מריבוי השם שהיא שדות. ואין מזה ראיה שמצינו כן רבים כמו אב אבות: